היום כולם טוענים שתי טענות: או שמסורת עיבוד עורות נאבדה מאתנו או שנשתנה טבע עורות בעלי חיים, כלומר חלוקת גויל לשנים וייצור קלף כהלכתו איננו.
השאלה הנשאלת היא האם אפשר למצוא לכל הפחות פתרון חלקי לבעייה?
אכן הפתרון קיים והוא בתשובות הגאונים הרכבי סימן תלב שהבאנו לעיל: "גויל קולפין אותה והווה שתים, אחת נקראת קלף ואחת נקראת דכסוסטוס".
הרי ברור דיברו שיש לקלוף את הקליפה מהגויל ודיו. לצורך זה יש לבחור עור עבה, יתאים גם עור של שליל. לאחר עיבודו והפקת גויל ניתן לקלוף אותו לשניים ממש כדברי הגאונים, הקלף אכן יהיה מספיק עבה וראוי לכתיבה.
כל האמור כאן אינו תאוריה גרידא אלא דבר של ממש אשר כבר נעשה בפועל. כהוכחה לאמור נביא תמונות של ייצור קלף כזה.
בתמונות כאן מופיע תהליך קליפת חלק קטן מגויל של עור שליל לשניים והפקת קלף לתפילין:
בתמונות כאן מופיע תהליך קליפת גויל שלם של עור שליל לשניים:
בתמונה כאן אפשר לראות פרשיות גמורות שנכתבו על הקלף הזה:
