סידור בתי תפילין הנכון הוא לא עניין המובן מאליו, כמו כן גם לא מובן סידור פרשיות בבתים. כאן נתייחס לשני עניינים אלה ונחקור את הדברים על פי המקורות. ראה בתמונות מה שמקובל היום:
בציור זה הבתים לפי הנהוג בזמננו הם ד' בתים העומדים בשורה זה אחר זה
הבתים לפי הנהוג בזמננו הם ד' מלבנים כך שהפרשיות בהם הם מקופלות ולא מגולגלות
מובא בגמרא ששני הבתים של תפילין דראש ממוקמים בצד שמאל, ושני הבתים האחרים ממוקמים בצד ימין, לעומת השיטה המקובלת היום שבית אחד ממוקם משמאל, בית שני ממוקם מימין, ושני הבתים האחרים ממוקמים באמצע.
מובא שם בגמרא גם אופן סידור הפרשיות בבתים. כיוון שעניין סידור בתי התפילין ואופן הנחת הפרשיות בהם נוגע במהות המצווה, וכפי שהסברנו בהקדמה, נעזר בתורת הסוד ורק אז נסיק מסקנות.
נמצא תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לד עמוד ב: "ת"ר: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין, שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא! אמר אביי, ל"ק: כאן מימינו של קורא, כאן מימינו של מניח, והקורא קורא כסדרן. אמר רב חננאל אמר רב: החליף פרשיותיה – פסולות".
הרי מבואר ששתי פרשיות מונחות בשני הבתים הימיניים ושתי הפרשיות האחרות בשני הבתים השמאליים. אין כאן הבתים האמצעיים כנהוג היום ביצור התפילין אשר מסדרים אותם בשורה. נמצא שהבתים מסודרים בריבוע ולא בשורה. כדי לתאר העניין ציירנו את התפילין על פי הגמרא הזאת:
שני בתים מימין, ושני בתים משמאל
מתאפשר להעמיד בתוכם כל הפרשיות כתובות בקלף אחיד ללא חיתוך
זה מתייחס גם לפרק הקודם, מיישב באופן מלא את קושיית הבית יוסף ומסביר את הגמרא שם הנ"ל.
סידור הבתים בריבוע הוא גם תואם למבנה ראש של האדם. ד' בתי התפילין הן בחינת ד' חללי הגולגולת שהיא המאחדת ומקיפה אותם, הפרשיות שבבתים הן בחינת המוחין של האדם שהרי הם ד' מוחין: שניים מימין ושניים משמאל הנמצאים בד' חללי הגולגולת אשר מקיפה ומאחדת אותם.
וכן מפורש בזוהר האדרא זוטא כרך ג (דברים) פרשת האזינו דף רצב עמוד ב: "בחללא דגולגלתא נהירין תלת נהורין, ואי תימא תלת, ארבע אינון, כמה דאמינא, אחסנתיה דאבוי ואמיה ותרין גניזין דלהון דמתעטרן כלהו ברישיה ואינון תפלין דרישא לבתר מתחברן בסטרוי ונהרין ועאלין בתלת חללי דגולגלתא, נפקין כל חד בסטרוי ומתפשטין בכל גופא, ואלין מתחברן בתרי מוחי, ומוחא תליתאה כליל לון ואחיד (נ"א ואינון תפלין דרישא ואלין מתחברן בתרי מוחי ומוחא תליתאה כליל לון ועאלין בתלת חללי דגולגלתא לבתר נפקין כל חד בסטרוי ומתפשטין בכל גופא והאי מוחא תליתאה אחיד) בהאי סטרא ובהאי סטרא ומתפשט בכל גופא".
והנה ליתר הבנה הבאנו כאן בתמונה את ד' המוחין של האדם ומיקומם בגולגולת:
מבט מהצד
כידוע המוח נמצא בתוך הראש ומוקף במבנה העצמות של הגולגולת ובמספר שכבות של קרומי מוח. המוח האנושי מורכב משלושה מבנים עיקריים: המוח הגדול, התופס את מרבית נפח הגולגולת, גזע המוח, הנמצא בחלק התחתון של המוח ומקושר לחוט השדרה, והמוח הקטן (צרבלום), היושב מאחורי גזע המוח ומתחת למוח הגדול. המוח הגדול כמו גם המוח הקטן נחלק לימני ולשמאלי, נמצא ישנם סך הכל ד' המוחין והגזע.
בתמונות כאן הבאנו מבט צידי (מימין), ומבט אחורי תחתון (משמאל) על כל ד' המוחין של האדם:
כמו כן לכל מוח יש קליפה. קליפת המוח היא אזור במוח שמהווה את השכבה החיצונית של המוח הגדול, לכן כנגד זה לפני הנחת הפרשיות בבתים עוטפים אותן בקלף ואז מכניסים לבתים.
עתה נשרטט כאן את חללי המוחין כפי שהם באמת אצל האדם, ונשאיר את מקום התחברותם פנוי:
הנה קיבלנו את מבנה הנכון של התפילין של הראש, והוא תואם לחלוטין לדברי הגמרא הנ"ל המדברת על מיקום הבתים: שניים מימין ושניים משמאל.
מעתה יובן גם מה שאמרנו בפרק הקודם שהתפילין של ראש צריכים להיות מעור אחד וגם בעור אחד שהכוונה למערך בתים משותף כזה, ולא מפורד כתפילין של זמננו.
על שצורת בתי תפילין דראש הנכונה היא ריבוע יש הוכחות נוספות רבות, ואחת מהן נמצאת בתיקוני זוהר תקונא חמשין וחמש דף פח עמוד א: "תא חזי קרקפתא דא אל"ף כגוונא דא [1] ארבע סטרין דיליה בהון הוה יהו"ה הוא ושמיה חד אין עוד מלבדו בלא פרוד ובלא שתוף כלל ועוד ונהר דא ו' יוצא מעדן דא י' ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דא ד' אלין ארבע אתוון".
וההוכחה המשלימה אשר מתארת גם סידור ד' הבתים בריבוע שהם כנגד ד' רוחות השמים וגם שבאמצע יש אוויר משותף בין כל הבתים אשר מאחד את ד' הבתים לבית אחד כולל נמצאת בספר אילימה המלא של הרמ"ק דפוס חדש מעיין עין יעקב פרק תשיעי: "והנה הזכר מניח תפילין דהיינו סוד חכמה ובינה שעל ידם הוא משתרש כדפירשנו בעין שמש, אמנם הנקבה אינה מתעטרת בהם, אמנם מפני שהיא בין שתי זרועות היא נתעטרת בתפילה של יד שיש שם ד' פרשיות בכרך אחד, והעליון גולגולתא בד' סטרין, אמנם כולם פתוחים לכך יש אוויר בין פרשה לפרשה להראות על פתיחת ראש הזכר והתפשטות החכמה והבינה והדעת בכל הספירות, אמנם המלכות בזרוע שמאל מתעטרת בכרך אחד גולגולתא סטימא וכו'".
[1] הציור הזה מופיע בספרו של הרמ"ק אור יקר בתיקונים בבא בתרא תיקון נד שער ו סימן ז