ידוע ממקורות רבים שעור בהמה הנקרא גויל נחלק לשתי שכבות: קלף ודוכסוסטוס, וכמה שמובא בתשובות הגאונים הרכבי סימן תלב: "גויל קולפין אותה והווה שתים, אחת נקראת קלף ואחת נקראת דכסוסטוס".
קבעו חז"ל בתלמוד בבלי מסכת מנחות דף לב עמוד א: "תניא: הלכה למשה מסיני – תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס, קלף במקום בשר, דוכסוסטוס במקום שער! למצוה. והתניא: שינה – פסול! בתפילין. והתניא: שינה בין בזה ובין בזה – פסול! אידי ואידי בתפילין, והא דכתבינהו אקלף במקום שער, והא דכתבינהו אדוכסוסטוס במקום בשר. ואיבעית אימא: שינה בזה ובזה תנאי היא, דתניא: שינה בזה ובזה – פסול, ר' [אחא מכשיר משום רבי] אחאי ברבי חנינא, ואמרי לה משמיה דרבי עקיבא ברבי חנינא".
וכן נמצא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף עט עמוד ב: "אמר רב: דוכסוסטוס, הרי היא כקלף, מה קלף כותבין עליו תפילין – אף דוכסוסטוס כותבין עליו תפילין. תנן: קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין, שהיא שמע ישראל. קלף אין, דוכסוסטוס לא! – למצוה. תא שמע: הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף, ומזוזה על דוכסוסטוס. קלף במקום בשר, דוכסוסטוס במקום שיער! – למצוה. והתניא: שינה פסול! – אמזוזה". והתניא: שינה – בזה ובזה – פסול! אידי ואידי אמזוזה, והא – דכתבינהו אקלף במקום שיער, אי נמי – אדוכסוסטוס במקום בשר. ואיבעית אימא: שינה בזה ובזה – תנאי היא. דתניא: שינה בזה ובזה – פסול, רבי אחא מכשיר משום רבי אחי בר חנינא, ואמרי לה משום רבי יעקב ברבי חנינא. רב פפא אמר: רב דאמר – כתנא דבי מנשה; דתנא דבי מנשה: כתבה על הנייר ועל המטלית – פסולה, על הקלף ועל הגויל ועל דוכסוסטוס – כשרה. כתבה מאי? אילימא מזוזה – מזוזה אקלף מי כתבינן? אלא לאו – תפילין.
מקור נוסף הוא במסכת סופרים הוספה ב פרק א הלכה ג: "כותבין על קלף במקום בשר, ועל הגויל במקום שיער, ואינו רשאי לשנות".
נמצאנו למדים שפרשיות תפילין יש לכתוב על קלף דווקא, וצריך לכתבן במקום בשר. אם כן ראשית כל עלינו לברר ולבאר מהו קלף ומהו דוכסוסטוס?
נמצא בתלמוד בבלי מסכת מנחות דף לה עמוד א שאביי מדבר על הקלף וקורא לו קליפה, וזה לשונו: "ואמר אביי: האי קילפא דתפילין צריך למיבדקיה, דדילמא אית בה ריעותא, ובעינא כתיבה תמה וליכא".
מן האמור יוצא שקלף הוא קליפה עליונה שבגויל, וכן הסבירו רוב ככל הראשונים.
כן הסביר רש"י למסכת מנחות דף לה עמוד א: "קילפא – קלף", וגם למסכת שבת דף עט עמוד ב: "דוכסוסטוס – קלף שניטלה קליפתו העליונה" – כלומר עור שמתחת לקליפה.
כן מסביר גם רבינו חננאל למסכת שבת דף עט עמוד ב ואומר שקלף הוא מקום שיער, וזה לשונו: "ואפא דמגילתא דהוא גיסא דמיקרי קלף הוא מקום שיער בודאי. ומן גואי דיליה כתבינן וזה דאמרי' במזוזה כותבין על דוכסוסטוס במקום שיער לאו במקום [שיער] ממש. דאי ס"ד אפא דמגילתא היא הרי זה בהדיא הל"מ תפילין על הקלף והרי יצא מקום השיער גופו בכלל קלף. אלא ש"מ מאי מקום שיער הוא מקום שנקלף הקלף משום שנמצא כנגד מקום שיער. נמצא קלף עומד לבדו ומקום שיער העיקר בו אין כותב שם כלום לתפילין אלא מן אפיה אחרנייתא ודוכסוסטוס עומד לבדו והמקום שהיה דבוק על בשר הבהמה בו אין כותב עליו מזוזה מאותן הפנים. אלא מן הפנים האחרות. והא שמעתא דרב דקאמר דוכסוסטוס הרי הוא כקלף וקא מפרשא לאכשורי תפילין על הדוכסוסטוס דקא מותבינן ליה לרב שינה בזה ובזה פסל".
כן הסביר גם ר"ת בספר הישר (חלק החידושים) סימן רפז והוסיף תרגום מלת ודוכסוסתוס דוך סוס תוס פירושו מקום בשר, וזה לשונו: "קלף ודוכסוסתוס וגויל. גויל הוא שמתקנין אותו כנגד השיער (ואח"כ) ולצד הבשר מניחין אותו והגידים כמו שהוא מופשט מן הבהמה. וזהו משמעותו של גויל כדאמרי' גויל דלא משפיין. ועל שם כך נקרא גם הקלף כזה גויל. ועליו ראוי לכתוב ספר תורה. וגם היא ראויה ליכתב על קלף ודוכסוסתוס. ומשמעותו בלשון יון דוך סוס טוס מקום בשר. ונמצא שקלף ראוי לכתוב עליו משני צדדין. מצד בשר שנקלף ממנו דוכסוסטוס. וגם מצד שיער. ודוכסוסטוס הוא אינו ראוי לכתוב עליו כי אם מצד אחד שקולפו והוא נקר' מקום שיער. ומה ששנינו קלף כותבין עליו תפילין ודוכסוסטוס כותבין עליו מזוזה קלף במקום בשר ודוכסוסטוס במקום שער מקום בשר שנקרא קלף הוא המקום שנקלף ממנו ודוכסוסטוס הוא מקום שיער שלו הוא מקום שנקלף מפני שהוא לצד שער קרי ליה מקום שער. והלכה למשה מסיני קלף במקום בשר ודוכסוסטוס מקום שיער. ומסקינ' שמעתא דהכי הלכתא דתפילין וודאי פסולין אדוכסוסטוס אלא אקלף ובמקום (שער) [בשר]. אבל מזוזה כשרה היא בין אדוכסוסטוס בין אקלף (דמפריכן) [דמסקינן] סוגיא דשמעתא לא תימא מה קלף כותבין עליו מזוזה אף דוכסוסטוס כותבין עליו אלא אימא מה דוכסוסטו' כותבין עליו מזוזה אף קלף כותבין עליו מזוזה דתניא אמר ר' שמעון בן אלעזר ר' מאיר היה כותבה על הקלף מפני שמשתמרת. וכן סוגיא דשמעתא דמנחות בהקומץ רבה. והכי הלכתא דמזוזה כשרה על הקלף ובמקום (שער) [בשר]".
כן הסביר גם רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א הלכה ז: "ואם לקחו העור אחר שהעבירו שיערו וחילקו אותו בעביו לשנים כמו שהעבדנין עושין עד שיהיו שני עורות, אחד דק הוא שממול השיער ואחד עבה והוא שממול הבשר ועיבדו אותו במלח ואח"כ בקמח ואחר כך בעפצא וכיוצא בו, זה החלק שממול השיער נקרא קלף וזה שממול הבשר נקרא דוכסוסטוס".
אמנם מדברי הרמב"ם בתשובה לחכמי לוניל כפי שהביא הר"ן בחידושיו למסכת שבת דף עט עמוד ב נהפוך הוא דאמר שאותו של צד השיער נקרא דוכסוסטוס והשני שהוא דבק בבשר נקרא קלף, וזה לשונו המלא: "קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום שיער. פי' ר"ת ז"ל דהיה דרכם לחלוק העור לשנים והחלק הדבוק בבשר בהמה נקרא דוכסוסטוס שהרי דוכסוסטוס בלשון יון דוך בשר כלומר מקום בשר שכן קורין לבשר סוסטוס, והחלק השני שהוא כלפי השער נקרא קלף והא דאמרי' קלף במקום בשר פירושו שהיו כותבין באותו חתך שכנגד הבשר לפי ששם היה עיבודו יפה וכן דוכסוסטוס באותו חתך שהוא כנגד השיער, ונמצא דלהאי פירושא לא היו כותבין לא במקום שער ממש ולא במקום בשר ממש. וכן דעת רבי' האיי גאון ז"ל ויהיב סימנא כבוד אלהים הסתר דבר כלומר שיהא כתיבתן במקום חתך שהוא מקום הסתר, והרמב"ם ז"ל כתב בתשובה לחכמי לוניל ז"ל שטעות הוא לפרש ולכתוב כן שיניחו מקום שער ובשר שהכתיבה מיושרת בהן ויכתבו במקום חתך, והוא ז"ל פי' דהאמת שדרכם היה לחלוק העור לשנים ואותו של צד השיער נקרא דוכסוסטוס והשני שהוא דבק בבשר נקרא קלף, ובדוכסוסטוס כותבין במקום שיער ממש ובקלף במקום שהיה דבק בבשר והוא עבה ומשתמר יותר מן הדוכסוסטוס וכדאמרי' בשמעתין ר' מאיר היה כותבה על הקלף מפני שמשתמרת, וכן נראה מן הירושלמי דאמרי' גבי קלף שהוא קולף פני העור והוא צד הבשר שהם פניו של עור שאלו צד השער אינו פנים אלא אחורים והגויל הוא העור השלם שלא נחלק לשנים וכותבין עליו במקום שער".
וכן הוא בחידושי הרמב"ן מסכת שבת דף עט עמוד ב, וזה לשונו: "מצאתי בירושלמי קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין שמע ישראל הדא דתימר בקולף פני העור ברם אכסוסטון כדי לכתוב שתי פרשיות שבמזוזה, ולשון פני העור משמע שמקלף הוא הצד הדבוק לבשר וכותבין עליו במקום בשר ממש, ודוכסוסטוס הוא הצד שע"ג הבהמה שהשיער בו וכותבין עליו במקום שיער ממש, וכן הוא עיקר אף על פי שנחלקו בו הראשונים".
אמנם ישנה גם דעה שלישית בנידון והיא בתוספות למסכת שבת דף עט עמוד ב שלא מבדילין בין קלף לדוכסוסטוס כלל וכותבים עליהן הכל ס"ת תפילין ומזוזות, וזה לשונם: "קלף ודוכסוסטוס כו' – גויל הוא עור שלם אלא שהשירו השיער והיינו דאמר בריש בבא בתרא (דף ג.) גויל אבני דלא משפיין אלמא שאינו מתוקן קרי גויל וכשחולקין אותו לשנים אותו שכלפי שיער קרוי קלף וכלפי בשר הוא דוכסוסטוס ואומר ר"ת דבלשון יון קורין לבשר סוסטוס ודוך פי' מקום כמו דוך פלן לכך קרי ליה דוכסוסטוס כלומר מקום בשר. וקלפים שלנו יש להן דין קלף וכותבין עליהן ס"ת תפילין ומזוזות לצד בשר ודלא כאומר שקלפים שלנו הם דוכסוסטוס לפי שמגררין האומנין המתקנים אותן קליפתן העליונה ונשאר הדוכסוסטוס דא"כ היאך כותבין עליהם תפילין דמסקינן הכא דתפילין דוקא על הקלף וי"מ דקלף ודוכסוסטוס אינם מעופצים וקשה דא"כ פסול לכתוב עליהן ס"ת ותפילין ומזוזות דבעינן ספר ולהכי פסיל", והוא מוזר לדחות דברי הגמרא המפורשת!
ואת הדברים דקלף ודוכסוסטוס שאינם מעופצים נדחו בחידושי הרמב"ן מסכת שבת דף עט עמוד ב, וזה לשונו: "ופי' לשון גויל שלם שלא נקלף ממנו כלום כגון הקלף והדוכסוסטוס שהם עור אחד חלוק לשנים, כמו שפירשוה גאונים ז"ל ואמרי' בבבא בתרא גויל אבנא דלא משפיין, ולא כאשר עלה על דעת רבים שנקרא כן מפני שהוא מעופץ בעפצים שנקראים בלשון לע"ז גל"א".
הדיון בנידון נמשך ביתר הראשונים, רובם מביאים את דברי הגאונים בשם רב האי גאון אשר הזכרנו לעיל, נביאם מקצתם כאן.
הלכות קטנות למרדכי (מנחות) פרק הקומץ רבה רמז תתקנט: "תפילין על הקלף מזוזה על דוכסוסטוס קלף במקום (*שער) [*בשר] דוכסוסטוס במקום (*בשר) [*שער] פירוש אותו של צד השער נקרא קלף של צד הבשר נקרא דוכסוסטוס פי' רב האי גאון לוקחין עור וחולקין לשנים אותו של צד השיער נקרא קלף ואותו של צד הבשר נקרא דוכסוסטוס פירוש מקום בשר ומעבד להו לתרווייהו במקום דיבוקם (*לצד) [*ולצד] הבשר ולצד השיער לא מעבד להו וכותבין שניהם על המעובד שהוא הנאה והיינו דתניא קלף במקום בשר פירוש הצד של צד הבשר ולא במקום בשר ממש והיינו מקום דיבוקו לדוכסוסטוס ודוכסוסטוס במקום שיער פירוש צד המעובד שהוא לצד שיער מקום שהיה דבוק לקלף שנקלף ממנו".
האגודה מסכת שבת פרק ח: "קלף פירשו בתוספות מקלפין את העור לשנים, עליון קרוי קלף ותחתון קרוי דוכסוסטוס ואית דמפרשי איפכא, וגויל נתקן במקום שער ולא לצד בשר וכותבין על קלף על צד שכנגד הבשר ועל דוכסוסטוס על צד העליון שכנגד השער וקלפים שלנו דין קלף להם וכותבים [עליהם] לצד הבשר".
תוספות הרא"ש מסכת שבת דף עט עמוד ב: "קלף ודוכסוסטוס, פירש בערוך בשם רב האי גאון גויל הוא עור שלם וכלפי הבשר לא נתקן כלל אלא משיר את השער וכותבין בו במקום שער, והיינו דאמרינן בריש פ"ק דבתרא גויל אבני דלא משפיין אלמא דבר שאינו מתוקן קרוי גויל, ופעמים חולקין את העור לשנים ואותו שכלפי השער נקרא קלף וכותבין בו במקום בשר ששם הוא מתוקן יותר בטוב ואותו שכלפי בשר נקרא דוכסוסטוס וכותבין עליו במקום שער, ואומר רבינו תם דבלשון יון קורין לבשר סוסטוס, ודוך היינו מקום כמו דוך פלן, לכך קרוי אותו שכלפי הבשר דוכסוסטוס כלומר מקום בשר, וקלפים שלנו דין קלף יש להם לפי שגוררין אותו הרבה כלפי הבשר וצריך לכתוב תפילין ומזוזות במקום הבשר ושם הוא נאה וטוב יותר, ויש טועין לתת עליהם דין דוכסוסטוס לפי שכשגוררין אותו נותנין קליפתן העליונה שכלפי השער, וליתה דלדבריהם היאך כותבים תפילין דאינם כשרים כי אם על הקלף".
ספר העיטור שער א הלכות תפילין דף נה טור ג: "והשתא אצטריך לפרושי מהו קלף ודוכסוסטות וגויל ושמעתי שהקלף הנקלף נקרא בלשון יון דוכסוסטות שנגרד ב"פ אחד במקום בשר כמו שגורדין העבדנין ואחד במקום של שיער כגון שגורדין ממנו ולישנא דדוכסוסטות דו שנים כסוסטות גרידה והקליפה שנוטלין ממנו הוא הקלף וכן מצאתי בשם ר' האי וכותב על הקלף במקום שיער והם הפנים הקלופים כנגד מקום השיער ועל דוכס' במקום בשר והן הפנים שכנגד הבשר".
ספר התרומה מפתח הסימנים הלכות ספר תורה סימן קצד: "משפט לידע אם יכתבו לצד שחור או לצד לבן הנה גויל קרוי שהוסר השיער לבד ולא נתקן לצד הבשר כדאמרי' גויל אבני דלא משפיין. וכותבין בו בצד השחור שהיה בו השיער ונתקן אבל קלף ודוכסוסטוס הוי שחותכים העור לשנים וכותבים בשני הקליפות במקום חתך אותה קליפה של צד בשר קרויה דוכסוסטוס וכותבין בה לכתחלה לצד חתך זהו לצד שחור והקליפה שלצד שיער קרויה קלף וכותבין בה לכתחלה לצד חתך זהו לצד לבן השתא ספר תורה ומזוזה צריך לכתוב לכתחלה כמו שפירשתי בגויל ודוכסוסטוס לצד שחור או בקלף לבן לצד לבן ואם שינה כשר אבל תפלין צריך לכתוב בקלף לצד לבן ואם שינה פסול בין על דוכסוסטוס כתקנו צד שחור בין על קלף לצד שחור הכל פסול כך איתא פרק הקומץ רבה ואומר רבינו תם דקלפים שלנו יש להם דין קלף לפי שמתקנין אותן וגוררין אותם לצד בשר ונשארה הקליפה של צד שיער ואם כן למצוה כותבין בהם לצד לבן לצד בשר ספר תורה ומזוזות דאין קלפים שלנו יש להם דין דוכסוסטוס לפי שגוררין אותן לצד שיער ומסירים קליפות קליפות ונשארה אותה של צד כשר א"כ קליפות היכי כתבי' בקלפי שלנו הלא דינם על קלף ולצד לבן ואם שינה פסול".
ספר יראים סימן שצט: "ותניא בפ' הקומץ רבה [מנחות ל"ב א'] הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף מזוזה על דוכסוסטוס קלף במקום שיער דוכסוסטוס במקום שיער /בשר/ פי' אותו של צד השיער נקרא קלף ואותו של צד הבשר נקרא דוכסוסטוס פי' רב האי גאון ז"ל לוקחין העור וחולקין אותו לשנים אותן של צד השיער נקרא קלף ושל צד הבשר נקרא דוכסוסטוס פי' מקום בשר ומעבד להו לתרווייהו במקום דבוקם ולצד הבשר ולצד השיער לא מעבד להו וכותבין שניהם על המעובד שהוא הנאה והיינו דתניא קלף במקום בשר פי' הצד של מקום הבשר ולא מקום בשר ממש והיינו מקום דבוקו דוכסוסטוס במקום שיער צד מעובד שהוא לצד השיער מקום שהיה דבוק לקלף שנקלף ממנו".
והנה בהגיענו לדברי רבי יוסף קארו נמצא שמנסה לשנות הגרסאות בדברי הרמב"ם, כמה שהביא בכסף משנה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א: "יש גירסאות מחולפות בלשון רבינו יש גורסין זה החלק שממול השיער נקרא קלף וזה שממול הבשר נקרא דוכסוסטוס ופירוש זה כתב בעל הערוך בשם רבינו האי ז"ל ויש גורסין בלשון רבינו בהפך זה החלק שממול השיער נקרא דוכסוסטוס וזה שממול הבשר נקרא קלף. וכתב הר"ן ז"ל בשבת פרק המוציא שזה דעת רבינו והוא גם כן דעת הרמב"ן ז"ל וזו היא נוסחת רבינו מאין ספק כמבואר בתשובתו לחכמי לוניל שאכתוב בפ"ג בע"ה וכך היא גירסת ה"ר מנוח, ואפשר שאח"כ חזר בו וכתב כמו שכתוב בספרים שלנו שהוא כדעת רוב הפוסקים".
ומביא את מחלוקת ראשונים בספרו בית יוסף אורח חיים סימן לב: "הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על הדוכסוסטוס מסיים בה קלף במקום בשר ודוכסוסטוס במקום שער: ונחלקו המפרשים בפירוש קלף ודוכסוסטוס שהר"ן כתב בפרק המוציא יין (שבת לג: ד"ה הילכך) בשם הרמב"ם (פ"א ה"ז) שהעור בשעת עיבודו חולקין אותו לשנים והחלק הדבוק לבשר נקרא קלף וכותבים בו במקום בשר ממש והחלק שלצד השער הוא הנקרא דוכסוסטוס וכותבים בו במקום שער ממש וכתב שכן דעת הרמב"ן וכן דעת הרשב"א בתשובה (ח"א סי' תקפ, ובמיוחסות סי' רלד) וכתב הר"ן שלפי סברא זו צריכים כותבי תפילין לגרור יפה הקלפים לצד השער כדי שמה שישאר יהיה תורת קלף עליו אבל התוספות כתבו שם (שבת עט: ד"ה קלף) בהיפך שהחלק החיצון שהוא לצד השער הוא הנקרא קלף והפנימי הדבוק לבשר נקרא דוכסוסטוס ולפי זה כי אמרינן דכותבין על הקלף במקום בשר היינו במקום היותר קרוב לבשר ודוכסוסטוס במקום שער היינו במקום היותר קרוב לשער נמצא שכותבין בשניהם במקום חיבורם כשהם דבוקים זה בזה. וכן כתב המרדכי שם (סי' שעב) בשם רש"י (שבת עט: ד"ה דוכסוסטוס) והר"ן (שם ד"ה ומהו קלף) בשם הערוך (ערך דוכסוסטוס) וכן כתב הרא"ש בהלכות ס"ת (סי' ה) וכן כתוב בספרי הרמב"ם שלנו בפרק א' (ה"ז) וכן כתוב בספר התרומה סימן קצ"ד וסמ"ג סימן (כ"ד) (כ"ה קז.) והגהות מיימון בפרק א' (אות ד) וכתבו התוספות (שבת עט: ד"ה קלף) על זה וקלפים שלנו יש להם דין קלף וכותבין עליו לצד בשר ודלא כאומרים שקלפים שלנו הם דוכסוסטוס לפי שמגררים האומנים המתקנים אותו קליפתו העליונה ונשאר הדוכסוסטוס דא"כ היאך כותבים עליהם תפילין דמסקינן הכא דתפילין דוקא על הקלף עכ"ל וכן כתבו כל הני רבוותא שכתבו דברי התוספות וצריך לומר שהטעם מפני שמה שמגררים קליפתו העליונה שבמקום שער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו ולהחליקו ואפילו אם היו חולקין העור לשנים היה צריך לגרר ממנו כך ומצד הבשר גוררים הם הרבה עד שלא נשאר אלא הקלף לבד".
ב"ח אורח חיים סימן לב: "בפרק המוציא יין תפילין על הקלף מזוזה על הדוכסוסטוס קלף במקום בשר ודוכסוסטוס במקום שער פירש רב האי גאון היו חולקים את העור לשנים והחלק החיצון שהוא לצד השער הוא הנקרא קלף והחלק הפנימי שהוא לצד הבשר הוא נקרא בשם זה דוכסוסטוס פירוש דוך מקום סוסטוס בשר בלשון יון ובשניהם כותבין במקום שהיו מחוברין דהיינו בקלף כותבין במקום היותר קרוב לבשר ובדוכסוסטוס כותבין במקום היותר קרוב לשער וסימן לזה כבוד אלהים הסתר דבר (משלי כה ב) ועכשיו שאין חולקין לשנים אבל מגררין אותו לצד הבשר הרבה קרוב לחצי עובי העור ולצד השער גוררין מעט דין קלף יש לו וכך הוא דעת רוב פוסקים וכן כתב ב"י והכי נקטינן ואם שינה פסול כת"ק דברייתא דלא כר' אחאי דמכשיר כך היא דעת הפוסקים דלא כמרדכי דפוסק כר' אחאי ועיין ביורה דעה סימן רע"א ובמה שכתבתי לשם בסייעתא דשמיא".
אמנם בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לב סעיף ז פסק מצד אחד שהדין הוא כדברי הגאונים אך מצד השני נתן עצה אשר אינה יכולה להתקיים למעשה אלא אם כן תתקיים הדעה השנה [1], וזה לשונו: "הלכה למשה מסיני, תפילין על הקלף ולא על הדוכסוסטוס ולא על הגויל. כותבין על הקלף במקום בשר, ואם שינה, פסול. מהו קלף ומהו דוכסוסטוס, העור בשעת עיבודו חולקין אותו לשנים, וחלק החיצון שהוא לצד השער נקרא קלף, והפנימי הדבוק לבשר נקרא דוכסוסטוס, ולפ"ז כי אמרינן כותבין על הקלף במקום בשר, היינו במקום היותר קרוב לבשר, דהיינו במקום חבורו כשהוא דבוק לדוכסוסטוס. וקלפים שלנו שאין חולקים אותם יש להם דין קלף וכותבים עליהם לצד בשר, שמה שמגררים קליפתו העליונה שבמקום שער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו ולהחליקו. ואפילו אם היו חולקים העור לשנים היה צריך לגרר ממנו כך, ומצד הבשר גוררים הרבה עד שאין נשאר אלא הקלף בלבד".
על כל פנים יוצא מדבריו של השולחן ערוך שיש לבחור קלף לתפילין ודוכסוסטוס למזוזה, ולא כדברי התוספות שדבריהם תרתי לגריעותא, והוא ברור.
וזה מעורר חשש גדול בכשרות קלפים אשר מייצרים בזמננו בכל מקום וסומכים על דברי התוספות!
[1] נכון שבעל שולחן ערוך מנסה כאן לתת מענה מעשי לפי דעת הגאונים שהקלף הוא הקליפה העליונה, אמנם במפעלי ייצור טוענים שאין הצעתו יכולה להתקיים למעשה לשתי סיבות: האחת שעור הוא גלי ואינו ישר כעץ, וסיבה השנייה שלאחר שמגררים קליפתו העליונה שבמקום שיער וגוררים הרבה הבשר אז לא נשאר חומר מספיק בעוביו לכתיבה לכן מוכרחים להשאיר שכבת עור מתחת לקליפה, ועיין לקמן בעניין קלפים שמייצרים בזמננו שם נבאר יותר.
