עלינו לברר ולבאר באיזו יד לקשור ועל איזו יד להניח את התפילה של יד? שהרי בספר שמות פרק יג פסוק טז: "והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים" נזכרה יד בסתם ללא הסבר. גם זה קשור לעשיית בתי תפילין כי קשר יו"ד משנה צד לפי יד ימין או יד שמאל של המניח.
הנה רש"י שם מסביר: "על ידך – יד שמאל, לפיכך ידכה מלא בפרשה שניה (פסוק טז) לדרוש בה, יד שהיא כהה". למדנו מושג חדש הנקרא יד כהה.
אכן הדבר מפורש בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בא – בשלח פרק יג סימן טז: "יד כהה. ואיזה זו? זו שמאל: ולטוטפות בין עיניך. טט בגדפי שתים, פת באפריקי שתים, דברי ר' עקיבא, ר' ישמעאל אומר לטוטפת לטוטפת הרי שתים, לטוטפות הרי שתים, מיכן לארבע בתי תפילין, כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים".
חכמינו ז"ל בתלמוד בבלי מסכת מנחות דף לז עמוד א נותנים מספר טעמים לעניין הקשירה ומביאים ברייתא להלכה, וזה לשונו: "רבי יוסי החורם אומר: מצינו ימין שנקרא יד, שנאמר: וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו. ואידך? יד ימינו איקרי, יד סתמא לא איקרי. ר' נתן אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: וקשרתם וכתבתם, מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, וכיון דקשירה בימין, הנחה בשמאל היא. ור' יוסי החורם, הנחה דבשמאל מנא ליה? נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר' נתן. רב אשי אמר: מידכה, כתיב בה"י, כהה. א"ל ר' אבא לרב אשי, ואימא: ידך שבכח! א"ל: מי כתיב בחי"ת? כתנאי: ידכה בה"י – זו שמאל; אחרים אומרים: ידך – לרבות את הגידם. תניא אידך: אין לו זרוע – פטור מן התפילין; אחרים אומר: ידכה – לרבות את הגידם. ת"ר: אטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו. והתניא: מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם! אמר אביי: כי תניא ההיא, בשולט בשתי ידיו".
הגמרא מוסיפה מושג אטר יד וקובעת שאטר יד מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו למעשה.
כדברי הגמרא פוסק הרי"ף שם, ומסביר רבינו יהונתן על הרי"ף הלכות תפילין (לפי דפי הרי"ף) דף ט עמוד א: "ידכה יד כהה, זו היא יד של שמאל שאין בה כח לעשות מלאכה. אטר, מי שיד ימינו כהה שהיא רעועה ומקולקלת ואין לו כח בה. מניח תפלין בימינו, שימינו של אטר הוא שמאל לו ורב כח בשמאלו. ושולט בשתי ידיו, שתיהן שוות לו בכח דכיון דאף בימין שולט מוטב שיניחנה לשמאלו לפי שהיא שמאל כל אדם (אף על גב הוי כימין)".
בעל ספר התרומה בהלכות תפילין סימן ריג אומר ששולט בשתי ידיו יניח בשמאל העולם, וזה לשונו: "יניח ביד שמאל דכתיב ידכה יד כהה ועוד כתיב וכתבתם וקשרתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, ואם הוא אטר יניח בימין העולם שהיא שמאלו, ושולט בשתי ידיו יניח בשמאל העולם".
וכן פוסק הרמב"ם בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ד הלכה ג: "איטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאל שלו, ואם היה שולט בשתי ידיו מניח אותה בשמאלו שהוא שמאל כל אדם".
כן פוסק גם הרמב"ן בחידושיו למסכת יבמות דף קד עמוד א: "צריך לעיין אטר במה חולץ אי בשמאלו שהיא ימין כל אדם או בימינו שהיא שמאל כל אדם או אינו חולץ כלל? מצינו לעניין תפילין שהן בשמאל שאטר מניח בשמאלו שהיא ימין כל אדם, ושולט בשתי ידיו מניח בשמאלו שהיא שמאל כל אדם, אלא יש לומר התם ידכה כתיב יד כהה, ואטר יד כהה שלו זו היא ימינו של כל אדם".
גם בספר המנהיג הלכות תפילין עמוד תקפז נפסק להלכה שיד כהה זה שמאל ואטר מניח תפילין בימינו, וזה לשונו: "תנייא ידכה, יד כהה זה שמאל, כדכתי' ידה ליתד תשלחנה וימינה וגו', וכתי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, אטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו אבל בשולט בשתי ידיו מניח בשמאלו שהוא שמאל כל אדם".
אמנם הר"ן על הרי"ף מסכת חולין דף ל עמוד א קובע שבתפילין יש ללכת לפי יד כהה של כל אדם דווקא ולא לפי העולם, וזה לשונו: "וגרסי' עלה בגמרא [דף צב ב] בעי ר' ירמיה אית לעוף ועגיל אית לבהמה ולא עגיל מאי בתר מיניה אזלינן או בתר דידיה אזלינן תיקו כלומר דאי בתר דידיה אזלינן נוהג בעוף דעגיל ואינו נוהג בבהמה דלא עגיל ואי בתר מיניה אזלינן הוי איפכא. ומקשו הכא ומאי תיבעי ליה פשיטא דבתר דידיה אזלינן דהא תניא בסוף פרק הקומץ רבה [דף לז א] דאיטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו אלמא בתר דידיה אזלינן י"ל דשאני התם דלא כתב רחמנא שמאל אלא ידכה ודרשינן מיניה יד כהה ומשמע יד כהה שלך אלמא הכי קאמר רחמנא כל חד וחד שיניח תפילין ביד שהיא כהה שלו אבל לעולם בעלמא ספיקא הוי וכו' ".
וזה מה שנמצא בהלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות תפילין סימן יח: "תנו רבנן על ידך זה שמאל. אתה אומר זה שמאל או אינו אלא ימין? תלמוד לומר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואומר ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים. רב אשי אמר ידכה זו יד כהה. תנו רבנן איטר מניח תפילין בימינו שהיא שמאלו והא תניא מניח בשמאלו שהוא שמאל לכל אדם? אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו. ואית דדרשי וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין. ואדם הכותב בשמאל ושאר רוב מעשיו עושה בימין או כותב בימין ושאר רוב מעשיו עושה בשמאל כתב בעל התרומה זה הכלל יניח תפילין ביד תשש כח. כרב אשי דדריש ידכה זו יד כהה ולא אזלינן בתר כתיבה. תני דבי מנשיא על ידך זו קיבורת. לשון קיבוץ בשר כמו קיבורא דאהיני (ב"ב דף ה א) בין עיניך זה קדקד. היכא. אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס. אמר מר על ידך זו קבורת מנא ה"מ דת"ר על ידך בגובה של יד. אתה אומר בגובה של יד או אינו אלא על יד ממש אמרה תורה הנח תפילין בראש והנח תפילין ביד. מה של ראש בגובה של ראש אף של יד בגובה של יד. רבי אלעזר אומר א"צ הרי הוא אומר והיה לאות על ידך לך לאות ולא לאחרים לאות. ר' יצחק אומר אין צריך הרי הוא אומר ושמתם את דברי אלה על לבבכם שתהא שימה כנגד הלב יש שהיו אומרים דבגובה של יד היינו גובה בשר הסמוך ליד והוא בין היד ובין הפרק הנקרא קודא".
ראיתי בספר אבודרהם ברכות השחר שמוסיף טעם להנחה ביד שמאל: "רב אשי אומר (שמות יג, ו) ידכה זו יד כהה וזהו יד שמאל שאין משתמש בה. עוד טעם אחר משל לאדם הבא להחזיק ביד חבירו באי זו יד הוא מחזיק באותה שנכונה לו שימין שלו כנגד שמאל חבירו. כך הקדוש ברוך הוא הוציאנו בחוזק יד ממצרים וכאלו החזיק ביד שמאלית של ישראל והוציאם וזהו שכתוב והיה לאות על ידכה השמאלית כי בחוזק יד הימנית הוציאנו ה' ממצרים. והנה תפלין של יד זכר לחוזק יד ושל ראש זכר יציאת מצרים אשר ראו בעיניהם כמש"כ (דברים ו, כב) ויתן ה' אותות ומופתים גדולים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו. ת"ר איטר מניח תפלין בשמאלו שהוא ימין כל אדם והא תניא מניח בשמאלו שהוא שמאל כל אדם כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו ואדם הכותב בשמאל ושאר רוב מעשיו עושה בשמאל. כתב בעל התרומות זה הכלל יניח תפלין ביד תש כח כרב אשי דדריש ידכה זו יד כהה ולא אזלינן בתר כתיבה".
וזה מה שהביא רבי יוסף קארו בבית יוסף אורח חיים סימן כז,ו: "ואטר יד ימינו מניח בשמאלו שהוא ימין כל אדם. בסוף פרק הקומץ (לז.) ת"ר אטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו, ופירש רש"י ימין של אטר הויא שמאל לדידיה הואיל ורוב כחו בשמאלו, והתניא מניח בשמאלו שהוא שמאל כל אדם, אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו, וכתב הרא"ש (הל' תפילין סי' יח) דדרשינן וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, ואדם הכותב בשמאל ושאר רוב מעשיו עושה בימין או כותב בימין ושאר רוב מעשיו עושה בשמאל כתב בעל התרומה (סי' ריג סדר הנחת תפילין) זה הכלל יניח תפילין ביד תשת כח כרב אשי (מנחות לז.) דדריש ידכה יד כהה ולא אזלינן בתר כתיבה עכ"ל, וכן נראה שהוא מסקנת המרדכי (הל' תפילין יג ע"ג) ובהרגיל עצמו לעשות שום דבר ביד שמאל כתב (שם) דלא הוי הרגלתו כלום למיקרי אטר אלא א"כ נולד כן מדלא מוקי מתניתין דפרק הבונה (שבת קג.) כשהרגיל עצמו לכתוב בשמאל, ויש לדחות היינו הך דמשני בשולט בשתי ידיו ומיהו נראה לר"ץ דבעיקר כח תליא מילתא ע"כ ובסמ"ק (סי' קנג יד.) כתוב ואדם השולט בשתי ידיו מניח ביד שמאלו כדרך כל אדם אבל השולט בשמאלו בכל דבר מניח תפילין בימינו אבל אם הוא שולט גם בימינו בכתיבה הוי כמו שולט בשתי ידיו ומניח בשמאל וכתוב על זה בהגהה (אות ח) ולכך היה אומר מורי ה"ר יחיאל דאדם שהוא אטר יד ימינו שרגיל לכתוב גם בימין אז יניח בשמאל עצמו דעיקר תלוי בכתיבה כדאמרינן מה כתיבה בימין אף קשירה בימין וכשהוא מניח אותם בשמאל הוא קושרן ומהדקן ביד ימינו עכ"ל ונכתבה הגהה זו בהגהות מיימון (דפוס קושטא פ"ד ה"ג) ואף ע"פ שהרא"ש נראה שסובר כבעל התרומה רבינו נראה לו יותר דברי רבינו יחיאלד".
וזה מה שפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן כז סעיף ו: "ואטר יד ימינו אם עושה כל מלאכתו בשמאלו מניח בשמאלו שהוא ימין של כל אדם, ואם שולט בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם, ואם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו או כותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין. י"א שיניח תפילין ביד שתש כח, דבעינן יד כהה, וי"א שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה".
והנה בתיקוני זוהר הקדמה דף ט עמוד א,ב יד כהה זהו שם לבחינה האחרונה בית חמישי של תפילין שעל כן נקרא כהה, וזה לשונו: "רזא דמלה כי בי חשק ואפלטהו כ"י ב"י בגמטריא מ"ב אזכרות דתפלי אשגבהו כי ידע שמי יקראני בקריאת שמע ואענהו הדא הוא דכתיב (ישעיה נ"ח) אז תקרא וי"י יענה יהו"ה בארבע בתי דתפלי דרשיא דאינון ארבע אתוון אהי"ה וי"י יענה יהו"ה בארבע בתי דתפלין דיד דאינון אדנ"י ואי תימא לאו אינון ביד אלא בית אחד חמישאה יד כהה הכי הוא ודאי דאיהי חמישאה ואיהי רביעאה רביעאה ליה"ו יד כהה יה"ו איהו אהי"ה וסליק לחושבן כ"א וארבע אתוון בכלל כ"ה ה' מן יהו"ה רביעאה ליה"ו וחמשאה לאהי"ה דאיהו ארבע בתי ואיהו בית חמשאה".
זאת ועוד בזוהר כרך ג (ויקרא) פרשת מצורע דף נד עמוד ב חז"ל מקשרים תפילין עם הלב כפשט דברי המקרא, וזה לשונו: "תו פתח ואמר (שה"ש ח) שימני כחותם על לבך וגו', שימני כחותם כנסת ישראל אמרה דא לקודשא בריך הוא שימני כחותם מאן הוא חותם דא חותם דגושפנקא דקשוט, כחותם על לבך דא חותם של תפילין דאנח בר נש על לביה, כחותם על זרועך דא יד כהה דמנח בההוא זרוע ומנו יצחק וכ"י קאמר שימני כחותם חותם מבעי ליה מאי כחותם כאינון תפילין דרישא דאתי שבחא לכל גופא ועל דא תפילין בזרוע על הלב ובדא אשתכח בר נש שלים כגוונא דלעילא".
ונראה לפרש שהוא כנגד הלב כלומר במקום בזרוע כנגד הלב. אך אין ללמוד מכאן שכיון שהלב הוא בשמאל אז גם הבית יהיה על הזרוע השמאלית כי אין כן דברי הזוהר, ועוד כי הלב ממוקם באמצע החזה אלא רק משוייך לצד שמאל.
צפו בתמונת רנטגן זו:
בנוסף נציין שיש בני אדם אשר לב אצלם משוייך לצד ימין ולא לצד שמאל כפי שמצואי אצל הרוב, אמנם ימינם עיקר והם כמו כולם בכל דבר.
אם כן להלכה יש להסיק שבעניין ימין ושמאל כל אחד צריך ללכת לפי הגדרה מתאימה אצלו דווקא ולא לפי רוב העולם.
[1]מגן אברהם בסימן כז,ג: "גידם – ז"ל ד"מ בא"ז כ' גידם פטור אף על פי שנשאר לו זרוע להניח שם אבל בתו' סוף פ' הקומץ דף ל"ז משמע דהלכה כמ"ד חייב אם יש לו זרוע עכ"ל וכונתו להא דאי' התם אין לו זרוע פטור מן התפילין אחרים אומרים ידכה לרבות את הגידם וכתבו התו' מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ עכ"ל פי' הא דאחרים מחייבים מיירי ביש לו זרוע וכ"כ האגודה אך צ"ע דהא"ז פסק כאן דלא כמאן וצריך לומר דגירסתו היתה אין לו אלא זרוע פטור מן התפילין וכו' וכ"ה בספר יראים וכ"כ במרדכי ישן כתוב בקלף והב"ח כתב אף את"ל דפליגי היינו בנחתכה גם הקיבורת אבל אם נשארה הקיבורת לכ"ע חייב ויברך עכ"ל ובס' היראים ובמרדכי משמע דס"ל שאעפ"כ פטורים ונפלאתי על רמ"א שכתב בתשו' סי' קכ"ב דמי שנקטעה ידו שמאלית פטור מלהניח בימין כמו בחליצה ועוד דאין לו יד כהה עכ"ל הלא תלמוד ערוך הוא אין לו זרוע פטור מן התפילין: גם הנני יוסיף להפליא על התו' שפי' דאחרים מיירי שנשאר לו זרוע הלא אי' בספרי פ' ואתחנן רי"א מצינו שאף ימין קרוי יד וכו' א"כ מה ת"ל ידכה להביא הגידם שהוא נותן בימין עכ"ל והיינו ממש דברי אחרים אם כן משמע דאין לו זרוע כלל דאי יש לו זרוע יניחנו בשמאל וא"ל דהתו' ס"ל דאחרים לא ס"ל כר"י דק' מנ"ל הא וי"ל דס"ל דלא מקרי יד אף על פי שיש לו זרוע ועיין בערכין רפ"ה ומ"מ מקרי יד לענין זה שמניחו בימין אבל אין לו זרוע פטור לגמרי כנ"ל לדחוק וליישב דברי התו' ומ"מ צ"ע דרב אשי משני דר"י ס"ל ידכה יד כהה ובספרי דריש לרבות הגידם ואפשר דע"ז סמכו התו' דלא קי"ל כההוא דספרי ומ"מ צ"ע די"ל דרב אשי טעמא דנפשי' קאמר ועמ"ש ס"ו דקי"ל כמאן דדריש יד כהה ובמרדכי שלנו אי' דתרתי שמעי' מידכה ע"ש: ובע"ת לא ראה בגמ' דמאן דדריש הא לא דריש הא ואין להאריך בזה כי קי"ל כת"ק דפוטר מליתן בימין אך לפי' התוס' דלא פליגי כשיש לו זרוע יניחנו בימין בלא ברכה".
