כבר הזכרנו לעיל שיש לעשות שי"ן בבית תפילין של ראש, וכמובא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף כח עמוד ב: "האמר אביי: שי”ן של תפילין הלכה למשה מסיני", אמנם לא התברר אם השי”ן בתפילין היא בצורת אות שלימה או די בקווים פשוטים.
רוב ככל המפרשים והפוסקים מצביעים על צורך בדמיון לאות שי"ן ולא מצריכים אות שי"ן שלימה.
כן פירש רש"י מסכת חולין דף ט עמוד א: "קשר של תפילין – יש בו אומנות שעשוי כמו אות דלי"ת שיהא נראה בה שדי, השי"ן חקוקה בקמטי התפר כעין שי"ן ורצועה קטנה כפולה ותלויה כעין יו"ד והקשר עשוי כעין ד' ".
כן מסביר גם ספר התרומה מפתח הסימנים הלכות תפילין סימן רח: "משפט השי”ן אמר אביי שי”ן של תפילין הלכה למשה מסיני. פירוש עושה בבית החיצון מימין הקורא קמטין כמין שי"ן ובתוכה שני יודי"ן מקמט העור ובבית החצון לצד שמאל הקורא עושה קמט העור כמין שי"ן ממש שאין בתוכ' רק יו"ד אחד".
כך גם סברת רבינו יהונתן על הרי"ף הלכות תפילין (לפי דפי הרי"ף) דף ז עמוד א סבור בעניין השיני"ן שהן נעשות מקמטי העור, כמה שכתב: "ושי”ן של תפלין, לבית החיצון מן הצד של ימין עושין כמין קמטין דקין כקלף ונראין כמין שי”ן של ד' ראשין ובצד שמאל שי”ן של ג' ראשין".
וכן מובא בספר העיטור שער א הלכות תפילין דף נח טור א שמצריך דמיון לשי"ן ולא שי"ן ממש, וזה לשונו: "ואמר אביי שי"ן הלמ"מ והוא שעושין רשומן ניכר בעור קמטין הדומה לשי"ן".
אמנם בעל ספר אור זרוע חלק א הלכות תפילין סימן תקסג העיד על כאלה שהיו דוחקין עור הבית על הדפוס וכך בלטה השי"ן ויש לה תואר שי"ן בחוליותיה ובזיונה יותר משי"ן מקומטת בעור, וזה לשונו: "אמר אביי שי”ן של תפלין הלכה למשה מסיני. פי' רבינו אליקים שי"ן של תפלין שדוחק הבתים מלמטה ביחד ומתרווחין מלמעלה ונראין כעין שי”ן ע"א שבשני הבתים החיצונים מכוין את העור ועושהו כמין שי"ן אחת בבית זה ואחת בבית זה עכ"ל. ובשימושא רבה של תפלין כתוב צורתה דשי"ן דימינא ג' רישין ודשמאלא ד' רישין ואי אפיך לית לן בה. ומורי הרב רבינו יהודה החסיד כ' [לטטפת ב'] לטוטפות ב' לטוטפות ב' הרי שש ולזכרון א' הרי שבע אלו שבע חוליות. ג' בשי”ן אחד. וד' בשי"ן שניה. וזה לשון מורי הרב רבינו שמחה עושה בדופני בתים החיצונים הרואים את האויר. מצד בית שמאל המניח שבו פרשת קדש קומטין העור כמין שי”ן שיש בה שני יודין ומצד ימין ביו"ד אחד. ויש שקובעין הבית בדפוס ועליו חקוק שי"ן בולטת ודוחקין עור הבית על הדפוס והיא נעשית כיון ויש לה תואר שי"ן בחוליותיה ובזיונה יותר משי"ן מקומטת בעור והשי"ן בולטת כעין ציץ".
אמנם הרב יוסף קארו נוגד לסברה זו ומסביר שלא יעשה השי"ן בדפוס שאם עשאה לא יצא ידי חובה מפני שהוא כחק תוכות, וזה לשונו בבית יוסף אורח חיים סימן לב אות מב ד"ה ומ"ש רבינו: "כתב בארחות חיים (סי' כז) יזהר שלא יעשה השי"ן בדפוס, שאם עשאה לא יצא מפני שהוא כחק תוכות, וכן כתבו ה"ר יונה והרשב"א עכ"ל, ומדברי הרמב"ם (שם) והרא"ש (בסדר תיקון תפילין) ורבינו נראה קצת לדקדק כן שלא כתבו שיעשה השיני"ן בדפוס, ושמעתי שהאשכנזים נזהרים בכך שמקמטים העור במלקט על ידי כפילה שכופל מהעור עד שנעשים סעיפי השיני"ן בחקיקת ירכות אבל אנו נוהגים לעשות השיני"ן בדפוס וגם בארחות חיים כתוב שיש אומרים שאין לחוש בזה ופוק חזי מאי עמא דבר עכ"ל".
הנה ב"ח באורח חיים סימן לב מסביר יפה ומסיק מסקנה ברורה בעניין זה, וזה לשונו: "וכתב בסמ"ק (סי' קנג) דא"ל הר"י בר שניאור דאותה של ארבעה ראשין היא כמו שי"ן של לוחות דהויא מן החקיקה וכן היא נעשית מקמטי העור עכ"ל וכן כתב בסמ"ג וז"ל של ארבעה רישין פירוש שני יודי"ן יעשה בתוכה כדאיתא בשימושא רבא ובהגהה לשם הקשה כיון דשי"ן דארבעה רישין הוא כנגד כתב הלוחות דיש לשי"ן ארבעה דפנות לשלש אוירות ובקמטים נעשה שי"ן משלש אוירות ואם היו שם שני יודי"ן לא תהיה בגופו שי"ן לפי שראש האמצעי צריך שיגיע עד שולי השתים בכתיבה בולטת וכן לשוקעת עכ"ל פירוש הבין דשני יודי"ן שבקמטים נוגעין עד שוליו למטה ואם כן לא תהיה בגופו שי"ן, ואיכא למידק ומאי קושיא דילמא אין הכי נמי דמיירי שעושה מקמטי העור שלא יגיעו השני יודי"ן עד שולי האות, ויש לומר דסובר דלפי זה אין כאן צורה של אות שי"ן כלל בכתיבה אשורית דמה שאנו עושין השיני"ן בכתיבת משיט"א אין זה דוגמא לכתב הלוחות וכתב הס"ת שהיה בכתיבה אשורית גם אין לקרותן בשם שני יודי"ן דהדפנות שבין האוירין אינו דומה ליו"ד אשורית ומשום קושיא זו נמצא קצת סופרים מקרוב בקיאין לעשות שיני"ן בכתיבה אשורית בולטת בקמטי העור אבל כיון שצריך לעשות כך בדפוס יש בהם משום חק תוכות כמו שכתב ב"י משם ספר ארחות חיים על שם כמה גדולים ועל כן נראה דמנהג שיני"ן שלנו שעושין משיט"א עיקר דלא בעינן כתיבה אשורית ממש דהלא אף הדל"ת והיו"ד שברצועה אינן אלא דוגמא ודכוותה גם השי"ן אינה אלא דוגמא בעלמא, ומכל מקום צריך ליזהר שלא יהיו נוגעים השני יודי"ן עד שולי האות דלא כרוב סופרים דאין נזהרין בזה".
נמצאנו למדים שאין אות שי"ן בתפילין צריכה להיות בצורת אות שלימה אלא די בקווים פשוטים שיוצרים דוגמת שי"ן ולא שי"ן ממש.
אם כן אלה הם תמונות של שני צדדי תפילין להמחשה:
